ניהול כספים

חשבת שניהול כספים מקצועי זה עסק יקר. אז חשבת…

ניהול כספים מקצועי זו דרך חיים.

האמת? נספחתי…

ניהול כספים מקצועי זו שגרת עבודה נכונה והבנה של כלל מאוד בסיסי, שתבינו אותו טוב יותר אחרי הסיפור הקצר

לקוח – "אתה רואה, אדון יועץ חכם עם עפרון מחודד שיש לו מה להגיד על כל דבר? סתם היית כבד. לא תכננו את העסקה והרווחנו 50%(!)"

יועץ – "צודק"

לקוח – "זה היה קל… רגע! יש כאן קאטץ'?"

יועץ – "כמה חשבת שתרוויח?"

לקוח – "לא חשבתי בדיוק, אבל אפילו אני לא ציפיתי ל 50%"

יועץ – "אז איך נדע מה עשינו טוב לקראת הפעם הבאה?, ואולי בעצם יכולנו להרוויח יותר. רגע, ומה עם התזרים של העסקה?"

לקוח – "עכשיו אני נזכר, הכל עניין של תכנון, שליטה ובקרה" (סתם, את זה אני הוספתי. הלקוח בד"כ אומר, נו טוב…).

הסיפור למעלה מבוסס על מקרים אמיתיים…

להרוויח זה לא הכל. תכנון, שליטה ובקרה הם המפתח לניהול כספים יעיל ומועיל.

ניהול הכספים אינו מטרה, אלא אמצעי לשיפור התהליכים העסקיים ולתרגומם למזומנים.

כדי לסייע לשיפור תהליכי התפעול, הייצור, המכירות והשיווק, חייב  להיות מנגנון מעורבות שמתחיל בתכנון ומסתיים בבקרה.

"אני עושה בקרה. יודע בדיוק כמה הרווחתי" (הלקוח הכל יודע)

לבדוק אחורה מה היה זו לא בקרה. זו חפירה. מה המשמעות של 20% רווח בעסקה אם אנחנו לא יודעים כמה היה התכנון? מה המשמעות של צמצום מלאים אם אנחנו לא משערים מה צפוייה להיות ההשפעה של המהלך על המכירות?

בקרה אפקטיבית תפקידה לייצר נתונים לתכנון, ולאפשר להגביר שליטה בזמן אמת.

כדי לעשות בקרה אפקטיבית אנחנו חייבים שיהיה לנו תכנון.

"תכנון? ממילא אנחנו לא יודעים מה יהיה" (אחד שאינו יודע לשאול)

תהיו אינטליגנטים. אם אנחנו לא יודעים שום דבר אז למה אנחנו מחזיקים עסק?

כל תהליכי הכספים מבוססים על השוואה – תכנון מול ביצוע, שנה מול שנה, לקוחות מול לקוח, ענף מול ענף…

אז נכון שהמכירות לא ידועות, שער הדולר גם לא ואפילו זמן האספקה תלוי בשביתת הנמל ובמדור אמ"ר במשרד הבריאות.

יחד עם זאת, אנחנו רוצים להרוויח ומתכננים להרוויח, כל שכנראה יש משהו שאנחנו חושבים בראש. תכנון אפקטיבי מסדר את המחשבות לפי הנחות שונות ויוצר לנו בסיס להשוואה בעתיד.

חשוב מכך – התכנון מלמד אותנו איפה הנקודות הקריטיות ומכוון אותנו להציב כלי שליטה במקומות אלה.

"כל אחד יודע את התפקיד שלו. לא צריך להגזים עם נהלים" (קונטרול-פוב)

כלי השליטה נועדו להקל על העבודה, לייעל אותה, לאפשר גמישות ולכוון למטרה ופחות מסביב לה.

בתחום האובליגו (אשראי ללקוחות) לדוגמא, כשאין מדרג סמכויות לאישור חריגה מאובליגו, אז מה שעושים זה מאשרים את הכל. כשיש מדרג אז כל אחד יודע את מקומו, ולבעל העסק מגיעים באמת מצבי הקיצון.

בהזמנות רכש – אם אין נהלים אז ההזמנות לא זורמות, חסרים מלאים ובסופו של יום קונים ביוקר. נוהל ברור של הזמנות מאפשר זרימה חלקה יותר של חומרי הגלם וכמובן שליטה טובה יותר בתהליכים.

השליטה מורכבת מנהלים, כלי עבודה, מדרגי סמכויות ושימוש מושכל בבקרה.

אחרי שהבנו ממה מורכב ניהול כספים, נבין את ההצעה שלי

ההצעה פשוטה –

אני אייצר ביחד אתכם את הכלים לניהול כספים.

אחד אחרי השני נבנה כלי עבודה, נבחן אותו ונעביר אותו ליישום על ידי הצוות הקבוע אצלכם, עד שבסוף התהליך יהיו לנו מערכות עם ניהול כספים מובנה, חשיבה כלכלית מסודרת בתוך העסק ומסגרת ייעוץ חיצונית לסגירת המעגלים.

כך, בתוך מספר חודשים תוכלו להגיע לתפקוד טוב יותר בכל הפרמטרים הכלכליים של העסק, בלי להגדיל משמעותית את העלויות.

משא ומתן מצריך חשיבה, מצריך יסודיות,  מצריך שיתוף, תכנון וחשיבה ולבסוף צריך לדעת איזו החלטה לקבל ומתי.

אך מה לעשות כאשר לא תמיד אפשר לקבל את מלוא העזרה ממי שאמורים להיות שותפים להחלטה?

איך אפשר לרדת לפרטים בכל מו"מ כשיש כל כך הרבה דברים שצריך לשים אליהם לב?

גישור

מנהל הלוגיסטיקה צריך עוד משאית. אתמול. מנהל המכירות צריך שיספקו את כל ההזמנות דחוף. איך מגשרים על הפערים בין שני אנשים טובים? איך יודעים מתי באמת צריך להגדיל כח אדם ולקנות עוד ציוד, ומתי העניינים מנוהלים בחוסר יעילות?

החלטות קטנות ויומיומיות מתקבלות כל רגע. אי אפשר לפקח על כל ההחלטות, צריך לקבוע מדרג סמכויות אבל לא כל דבר אפשר. כל אחד צריך שיהיו לו אנשים שאפשר לסמוך עליהם שיקבלו את ההחלטות בשיקול דעת, אבל מהר. ומנכ"ל פשוט לא יכול להיות האדם הזה, כל הזמן, בכל עניין.

החלטות גדולות צריך לזהות ככאלה. החלטות גדולות מתקבלות לעתים יותר רחוקות, ולצערנו לפעמים אנחנו מפספסים את ההזדמנות או מבזבזים את הזמן כי היד רועדת כשצריך לחתום על הצ'ק. חשבת פעם איך תהיה ההרגשה כשיש עם מי להתייעץ לפני החלטה גדולה? אם יש מישהו שמסייע לך לזהו שצריך בכלל לקבל החלטה גדולה?